אחד התפקידים התובעניים ביותר בתחום הנהיגה והובלת הנוסעים הוא הסעת תלמידים.
חלק גדול מנהגי ההסעות נדרשים להתמודד עם סיטואציות לא פשוטות הסוחטות אותם מבחינה רגשית ופיזית.
הנהגים נדרשים להתמודד עם עשרות תלמידים לפני עליתם לאוטובוס, באוטובוס ובעת ירידתם מהאוטובוס. הנהגים אינם נהנים מסמכויות כשל מנהלי בתי ספר, מחנכים או מורים והם לא הוכשרו להוראה וחינוך.
הנהגים הוכשרו לנהיגת אוטובוס באופן בטיחותי, תוך עמידה בלוחות זמנים, באדיבות ובנימוס. ההכשרה כנדרש בחוק, היא להובלת נוסעים רגועים, שאינם דוחפים אחד את השני בתור לעלייה לאוטובוס, יושבים ברוגע על הכיסאות, לא צועקים ומרעישים, אינם מוציאים ידיים וראשים דרך החלונות, לא קמים במפתיע להכות נוסע אחר, נמנעים מלהתפרע, אינם מציירים על גב הכסא ולא מחבלים בריפודים ובאביזרים.
כאשר הנהג צריך להתמודד עם תלמיד שפגע ברכוש או בתלמיד אחר הוא מוצא עצמו בבדידות מזהירה, ללא גיבוי ממנהל בי"ס, מהמחנכים, מההורים מהמועצה או החברה שלו. המסר המועבר לנהוג הוא: תתמודד לבד וכמעט תמיד גם תואשם בתוצאות.
זעם הכביש
כיצד מרגישים הנהגים? הם צריכים לנהוג ולהסיע נוסעים בכבישים קטלניים, בהם התכונות השולטות הן כוחניות, אלימות וניכור. הם זועמים על הממשלה, על הכנסת, על המעסיקים ועל המשכורת, על המצב הביטחוני, על המצב הכלכלי, על הנהג ממול, על הולך הרגל שחצה בריצה לפני הגלגלים, על המשטרה, על זיהום האוויר, על האישה ועל מזג האוויר. חוקרי תחבורה העניקו לכך את השם המקצועי "זעם כביש". נהגי ההסעות שלנו, המסיעים את ילדינו, צריכים להתמודד עם כל זה כל יום, כל שנה, שנים רבות. האם לא הטלנו על שכמם משימה בלתי אפשרית?
אחר שחקרתי ולמדתי את נושא הסעות התלמידים פיתחנו ב-BKM תוכניות ייחודיות להעצמת יכולות נהגי הסעות להתמודד באופן אפקטיבי במיוחד עם תלמידים. התוכנית מאפשרת לנהגים לפתח יחסי כבוד ואדיבות כלפי הילדים בלי להיכנע להם ולהלחם בהם.
במהלך התוכנית מתקיימת סדרת מפגשים עם קבוצות נהגים, בה עולים הקשיים, הכאבים והתסכולים. המפגשים מעודדים למידה להפנמת דרכים אפקטיביות במיוחד להתמודדות אסרטיבית, המסייעת לנהג לסיים יום עבודה רגוע ובריא יותר. עשרות נהגים כבר השתתפו בהכשרה ודיווחו על שינוי משמעותי. אין טעם לחכות לתקריות עם התלמידים, את רובן ניתן למנוע מראש.